משמחת שבת צוות גם יחד

"משמחת שבת צוות גם יחד/ ביום גשם ורוח צורב/

 מן האש העשן האבק/ מפיסות הבית בלב
 ועולה וצומחת רעות גדולה/ של אדם ואדם
 של אדם ומכונה/ וחורקים שריוני הפלדה בזכותם/
 שיניהם בעקבי הדרך.

 

חלקו של חיל השריון במלחמות ישראל לא יסולא בפז , הן עלילות גבורה רבות  כבר נכרכו בו  ובלוחמיו האמיצים עת ניצבו בודדים במכונות הפלדה מוכנים למסור את נפשם מנגד לטובת הקרב והמערכה, ולמען העם והמולדת.

דורות רבים של לוחמי ברזל עשויים ללא חת, כאלו  ששמם נישא ומרומם בפי כל, הוציא מקרבו חיל זה לאורך השנים.

בסיפור הבא הנפרש לפנינו נתוודע אל כמה מאגדות מהלכות אלו שאשרינו וזכינו, גם אנחנו ! להימנות על אלו המכירים אותן מקרוב, ומרחוק ואף  מבפנים ומלפנים…

לנצח, חקוקה מורשת הקרב  שהותירו  לוחמיה המהוללים של חטיבה 7, (ובפרט ליצניו של  של גדוד 82) אשר ברמת הגולן, מורשת  הצרורה בשמותיהם של מצביאים דגולים , כיאנוש בן גל, ואביגדור קהלני, אורי אור, ומוסא פלד ואף, אמיר אשל, נמרוד (נימי) בהרב, חן זקס, ויורם (הלסטרום) לוי,  יפתח חבלין (הרב דוד), ודני (הזז בלי סוף) שיטרית.

ומעשה אחד מיני רבות, שהיה כך היה…  בשבתו של זה הגדוד (82) בשנת 86 לראשות ממשלתו של יצחק שמיר בבסיס קצביה אשר במרכז רמת הגולן, עשו לוחמיו מפלוגה ב את סדרת הצמ"פ (צוות מחלקה פלוגה) האינטנסיבית שלהם.

עובדה ידועה לכל  היא בחיל השריון, ששלב זה הינו שלב מסכם של  הטירונות ובשל כך חשוב הוא עד מאוד, לעיצוב אופיים ודרכם של כל אחד מהלוחמים, שהרי בסיומו יוכתרו כטנקיסטים  מן המניין, מה שעשוי להוביל אותם ברבות השנים להימנות אף הם, על אותן אגדות מהלכות.

כבר מימיה הראשונים של סדרת צמ"פ זו בלטו במיוחד מספר לוחמים מפלוגה ב המהוללת אשר משתייכת כפי שכבר דווח כאן קודם  לגדוד 82.

לוחמים עיקשים אלו חרטו על דגלם, ועל לוחות ליבם, לעשות כל שביכולתם על מנת שיעלה בידם בשנים שיבואו ,להיזכר בנשימה אחת  עם אגדות החיל.

והימים ימי חורף היו, ועובדה ידועה  היא שהחורף ברמת הגולן סר וזועף הוא עד מאוד.

ועל אחת כמה וכמה ,ובאופן מיוחד,  בבסיס משטה (ההיא שאינה מאמינה בדמעות) ששימש באותו הזמן להכשרתם המיוחדת של לוחמים אלו.

נכונים לקבל על עצמם עול חניכה ומרות , הפקידו לוחמי פלוגה ב את גופם, יכולתם ,ונשמתם… לחסדיו של מפקדם הנערץ שחקן הכדור-מים המיתולוגי אורן נתיב מקריית טבעון.

על פי בקשותיו ,הפליא החניך התורן רבט אמיר אשל(מבית השיטה)  להטמיע בלוחמים השכם והערב, את השאיפה לסדר ומשמעת, מצוינות ומוכנות  צבאית.

נכונים להתנהל על פי משנתו של מקס נורדאו שדגל ביהדות השרירים עורכים בחיל השריון פעם בשנה יום ספורט אוגדתי , וההשתתפות בו זכות גדולה היא  ואחריות רבה מאחוריה לא רק להשתתף כי אף להוביל, ולנצח !!

חטיבה 7 המהוללת (המשתייכת לעוצבת געש ) העמידה לאורך השנים מסורת ידועה של ניצחונות בענפי הספורט השונים (ובפרט במשחקי הכדור ) ולא הייתה באותה העת, על דעת מפקדיה כל כוונה ,לשמוט מבין ידיהם את התארים הללו.

באחת, יצאה הפקודה ממפקדת החטיבה ונמסרה באופן בהול , מסור, ואחראי ללא אחר מסגן המשנה המהולל  אורן נתיב ,שמיהר ונחפז למסור אותה ישירות לידי החניך התורן של פלוגה ב המשתייכת לגדוד 82 של חטיבה 7 אמיר אשל(מבית השיטה ).

כלל לא מיותר לציין, שחיל השריון מונה אלפי לוחמים, הפזורים בכל גבולות הארץ על מנת שיוכלו להגן עליה נכוחה , וסדר הגודל הספציפי של חטיבה כגון חטיבה 7 מונה למעלה מאלף לוחמים, ובכל זאת, ועל אף, ובעיקר למרות… מצאה ההודעה הזו את דרכה ישירות לאוזניו של אמיר אשל ולא אחר.

לאור חשיבות הנושא והרגישות שלו, תוכן ההודעה המלא הוצפן היטב ונמסר על ידי סגן המשנה נתיב לאוזניו של אותו אשל בלבד, בשפה חרישית וממתיקת סוד.

עליך לארגן בחטף , נבחרת מובחרת מטובי בניה של הפלוגה , אותם אלו שמטלות הלוחם הרגילות קטנות עליהם, (וכדאי מאוד שיהיו קודם כל שחקני כדורסל מצטיינים ) ולצאת איתם בחשאי, למשחק אימון בבסיס האם בקצביה שם תפגוש אותם נבחרת הטבחים.

שים לב (הוסיף נתיב ) עליכם המשימה לגמור ! הלוחמים שתיבחר (וכדאי שוב שיהיו אלו שחקנים מצטיינים ) יהיו אלו אשר ייצגו את החטיבה, ביום הספורט האוגדתי שיתקיים בבסיס נפח ,אל מול כל בכירי החיל.

אני סומך עליך ! הוסיף נתיב וטפח על כתפו של אמיר ,שהיה ידוע כבוגר במיוחד ואחראי מאין כמותו.

אשלק'ה  שלנו לא היסס לרגע , ורץ ומיהר לבשר לארבעת חבריו הטובים ורעיו לנשק שאין ,ולא היה להם שום קשר לחיילות ו /או  למשחק הכדורסל (לא בעבר , לא בהווה, ואף לא בעתיד לבוא) שהם נבחרו על ידו ללא היסוס, וללא שום מחשבה מקדימה , מתוך מאות אחרים לזו המשימה.

למשמע ההוראה הזו ,התפקדו הארבעה  במידית ,נכונים כולם ,לסור למרותו של החניך התורן שלהם.

מקץ מספר דקות ובאופן שלא יעורר חשד, חנה רכב צהלי מסוג "דוד 500" (די 500)ברחבת המסדרים ,נכון לקחת את הטובים שבלוחמים ובשחקנים אל הקרב המיועד בבסיס האם אשר בקצביה.

אחד אחד טיפסו הארבעה, ובאו בארגז המטען של ה"דוד 500" ראשון עלה יורם לוי מקיבוץ בית השיטה המכונה הלסטרום עקב מוצאה השוודי של אמו ,אחריו ניתר בזריזות טיפוסית נמרוד (נימי) בהרב מן הקיבוץ עתיר ההון והתקציב מעגן מיכאל, ואחרונים חביבים  קיפצו פנימה ונבלעו בחשיכת תא המטען הלוחמים המהוללים ששמם כבר אז הילך לפניהם בגדוד, ובחטיבה ,יפתח חבלין מקיבוץ הגושרים הידוע אף בכינויו רב דוד לאור כמות בני הדודים שהיו לו בפלוגה ומיודעינו (הנחש הגרמני) חן זקס מקבוצת כנרת.

החניך התורן ,והאחראי אמיר אשל חתם על הנסיעה, והתיישב מקדימה לצידו של הנהג נכון לנווט אותו ואת ה"דוד 500"   שברשותו  אל שערי קצביה.

הן כבר רבות נכתב ,ודובר על הנסיעה החשאית הזו בדמדומיו של אותו אחר הצהריים היסטורי ומכונן בתולדות החיל, ולא כאן המקום להרחיב את שנותר עלום , חשאי, ונתון לפרשנויות ,אנו ברשותכם , נתרכז רק במאבק האיתנים שהתחולל על מגרש הכדורסל שבקצביה ובמה שאירע מאוחר יותר מתחתיו של עץ אקליפטוס סמוך .

הם היו חמישה ,חמישה הם היו … וכך  גם עלו למגרש, לבושים במדי בית צהליים, רפויים ,ולא נכונים בעליל ,להקריב לא את גופם ,ולא את נשמתם לטובת העם והמולדת .

מולם התייצבו כחמישה טבחים לבושים אף הם במדי בית יום יומיים מחד, אך עוטים גם חולצות ארוכות לבנות לפלגי גופם  העליונים.

המשחק ששוחק לא סוער היה ,ולא מותח ,  ומלבד מעט  מסירות , איבודי כדור רבים , החטאות אין ספור, הגנות אזוריות, ושמירה רפויה ורופסת , לא נרשמו בו אירועים חריגים כלל, ובכלל   זולת,  סל  בודד  אחד!!

לאחר כמחצית השעה תם הטקס ,ונשלם המשחק ,עת הוכרז בו על הצד המנצח והיא קבוצת הטבחים שהטיבו לצלוף לסל (או שמה נאמר לפגוע בסל ) מחברינו הלוחמים.

לוח התוצאות החטיבתי  (שלא היה כלל  בנמצא) החוויר אף הוא לנוכח התוצאה העגומה שהייתה נרשמת בו אילו היה קיים מלכתחילה.

2/0 לטובת קבוצת הטבחים.

אחד אחד ירדו מן המגרש חברינו  האגדות הלוחמות , לטובת שתיית מי ברז צוננים , שלאחריה ,נפנו והשתרעו אל מתחת עץ אקליפטוס עוג ששכן בסמוך למגרש הכדורסל.

פניהם לא החווירו כלל לנוכח התבוסה או הכישלון , כל מאיווייהם היו נתונים אך ורק לדבר אחד והוא הבטלה והרביצה , חדלות האישים , והרפיסות החברתית שסביבה נרקמה לה אגדה זו.

והנה ומקץ רבעה של השעה, או שמה נאמר  15 עד 20  קטנות הגיע למקום לא אחר מאותו מפקד נערץ וספורטאי בעל שיעור קומה לא קטן הלוא הוא אורן נתיב בכבודו ועצמו מלווה בנהגה של משאית ה"דוד 500" נכון לקחת את בחוריו , לוחמיו , חזרה לבסיסם שאינו מאמין בדמעות.

למראה הרביצה וההשתרעות, תוך הפקרותו של הציוד הצבאי שברשותם, לצלו של האקליפטוס עוג לא חשב (כבוד המפקד)  על התוצאה ולא התפנה כלל  לתת דעתו למאבק האיתנים שאך עתה התחולל על המגרש

אלא רק שאל על הדרך ,(ככה בנון שלנט) את לוחמיו בזו הלשון…

"חברה סליחה  באמת שאני מפריע לכם, אבל דרך אגב…מישהו מכם יכול אולי  לומר לי  כמה מחסניות ישנן פה לכל הכוח הזה במצטבר"?

שקט השתרר , דממה … לא זע זיז, ולא נע ניע , שנייה דומיה …

או אז, הישיר אליו חן זקס (הנחש הגרמני ) מבטו וענה במפגיע

יחד עם שלך, אחת ! ! !

וכל היתר פירוש הוא צא ולמד…./