ה ד ה ו ד
אור כתום נוגה בוקע ממנורת גביש רך ומלטף את קיר הבית חולף לצד הנשמה… פרחנו יחד כל אחד בדרכו … נשלבנו עד כלות באש , בתימרות עשן ובברזל מלובן מדם ליבנו השותת. ההם חלפו על פניי חלפו לבלי שוב לא הסבו מבטם להיות לנציב מלח. רוח צלפה בעוריושרטה את יובש […]