קערה טיבטית שבחרתי בקפידה
פסלוני בודהה מוזהבים
וציור של בודהה ללא פנים
מונחים על ארונית עץ
ממתינים..
אני מתבונן בו
ובחלל פניו הריק
שמביט בי לבן מתוך התמונה
ללא מילים..
אני נזכר עצוב
במסע שלי
לפונה של אושו בדיוק היום לפני שנה
וחושב על האנשים שהיו חלק
ממה שלימים יהיה אני
ממה שאני עכשיו..
מישהו מחבריי הגדיר את זה
DEAD END
אז הוא לקח רוורס
ויצא לדרך אחרת.
ואני…
אני
עדיין מחפש חנייה
מנסה להיכנס בין
הרולס רויס של אושו
לפרות הרובצות של ראהמנה מהרישי
בין המיינד שלי
לבין ליבי המדמם
אך
נתקע כל פעם מחדש
על שפת מדרכת החיים.
לא מצליח להיכנס
פשוט להיכנס בין שניהם
ולהחנות את מנועי נפשי
היגעים.
…ובנתיים הפקח של
האקזיסטנס רושם לי
עוד דו"ח.