הגשם הראשון לא הגניב
שום עצב לליבי.
העצב היה שם הרבה לפניו
הוא רק ליטש
והקציע אותו במיומנות
כאילו היה הגשם נגר אומן.
אלון, היחיד שעד נותר לי מהודו שלפני שנתיים
עובד בנגריה בחולון
מלטש ומחליק בולי עץ אלון
ואגב כך גם את המתחולל בנפשו…
אני אמור לתמוך ולעודד ומר לי בפה
כעץ השדה.
אתה גבר מרשים
היא אמרה
ובגלל זה אני אומרת לך את האמת
שיקרה לי בנונשלנטיות מרצינה.
אבל..
הלב שלי הרגיש, ידע
והנפש שלי דיממה שוב
מלהב שקרי
ולא מלהב מתכת
של מפגע בודד
על סף האינתיפאדה של 2015.