"תגידי מה יש לך ? למה את שותקת ורחוקה? אני לא מבין…לא ראית אותי שבועיים למה את ככה? זה מוזר… זו לא את שאני מכיר..נו… תגידי לי … מה קרה ?אני לא טמבל אני מרגיש שקרה משהו … אמרת לי שאת אוהבת אותי אבל את לא מתנהגת ככה מה קרה" ? (ורק שתיקה…שתיקה ועוד שתיקה )… כמוה כחותמת לקלון הממשמש ובא.
ליבו כבד עליו , נשימותיו מהירות , עמוק בפנים הוא מרגיש אולי אפילו כבר יודע.. אבל היא שותקת… ישובה על ספסל אבן נשענת על הקיר… המבט שלה מהורהר(כמו בוהה בנצח) כמה שהיא יפה א ל ו ה י ם… כמה שהיא יפה.רק מטר וחצי ביניהם אבל בלב היא רחוקה ממנו שנות אור.
"שכבתי עם גילי"…היא אומרת ברכות ובשקט "שכבתי עם גילי"…
גילי…גילי….גילי…שכבתי עם גילי…הוא שומע בלופ מהדהד בתוך הראש, בתוך הלב, בתוך הגוף… ב נ ש מ ה .
" מה ???? מתי ??? למה ?? ל מ ה ??. הוא זועק בזעקות שבר
"אתמול" היא משיבה לקונית ומרוחקת , קרה ונטולת רגש.הוא עולה במהירות על אופניו ומתרחק, נושא עליו את הנשק והצ'ימידן איתם חזר לביקור אחרי שבועיים בשטח , בצבא.אבל משלא רצה אחריו ולא נשאה קולה בעקבותיו הוא עוצר… וחוזר… ומדבר… והנה הוא כבר שוב מתחנן על חייו ועל הקשר האכזב הזה ברחוב העצב החד סטרי/ שכל נהרות בבל שבו לא הושיבוני (מאז)לבכות על גדותיו…
כואב ומדמם הוא שב ושוב משפיל את עצמו כשסולח לה פעם נוספת.
והיא … היא בכלל לא רוצה שייסלח לה אלא רק להיפך !שיסטור לה, שיטרוק בפניה את הדלת …שיזרוק אותה לקיבינימט, שיהיה גבר!! ג ב ר כמו אבא שלה שהיה מרים יד בבית.
שנתיים אחר כך ושבור למהדרין הוא כבר יבין שזה מה שעושה להן את זה… לכולן! לכל הנשים באשר הן שהריי כל הנשים… זונות.
נשים צריך רק ל…זיין !יחרוט על ליבו. ל…זיין ולא לאהוב. הן לא ראויות לאהבה שלו.
חורף 89 קררררר וסגרירי השמיים קודרים והלב ..הלב בוכה.הוא חייל צעיר, טירון בצבא, ילד במדים, נעליים אדומות, ביז'בז' ירוק וקטן, מפוחד וסובל , הלום. רק לפני חודשיים פשט את מדי הכדורסל בכדי לעלות על מדי הצבא, החליף את המגרש הביתי במשחק החיים.הוא פיטר פן בארץ המבוגרים, הארץ שבשבילו היא ארץ לא ולו.
והיא… היא כל עולמו, אהבת חייו… מה שמחזיק אותו שפוי, בשבילה הוא יוצא בשבילה הוא שב. היא נשית ויפה כמו הנצח , גבוהה , תמירה… הנחלאית הכי שווה במשק. מכורתה נהריה.. היופי שלה המם את כולם כשהיא הגיעה, גם אותו… אבל הוא כרגיל לא עשה דבר, סמך על המשחק שיעשה בשבילו את העבודה, המשחק הזה שהיה כל כך טוב אליו.
הוא שחקן כדורסל… מוכר , כישרוני, משחק כנער בליגה של הבוגרים. נער יפה, סוחף וכריזמטי, אתלטי ושרירי, שיער ארוך חלק עד לכתפיים.. בלתי מושג .. הלב שלו שייך למשחק (ולמילים) לא לנשים ולא לשום דבר אחר.היא נמשכת אליו… חושקת בו… הם יכולים להיות הזוג הכי יפה במשק אבל זה לא באמת מעניין אותו הוא עדיין ילד בגוף ובנשמה.
הוא לא מגיע למסיבות, לא הולך לדיסקו של הקיבוץ, מעדיף תמיד לזרוק לסל חולם להיות גדול כמו מיקי..(גדול כמו מיקי.. מיקי… מיקי…)
אבל בסוף הוא נשבר.. ומגיע על כורחו לאיזו מסיבת קיץ בבריכה, מפה לשם הם נשארים בסוף אחרונים רגע אחד לפני שמכבים להם את הירח.שניהם לבד במים ( היא פונה אליו.. עד אז הם לא החליפו מילה).. הוא משיב לה.. וכך לאט לאט הם מתקרבים .. היא כאיילה שלוחה… גבוהה וארוכת צוואר, עיניים כהות, עור מתוח וחלק , חזה עומד ..עולם ומלואו .."אתה כל כך יפה היא אומרת לו … כל כך יפה".. הוא נבוך… מעולם לא התעסק עם נשים… רעד חם ומרטיט עובר בגופו, נעים לו. איבריו נמתחים הוא נמהל במבטה ..המים שמסביבם קרירים אבל חם להם בלב. נפש פוגשת בנפש, גוף נצמד לגוף, עכשיו אין צורך במילים, ורק שפתים יישקו…
מאז הם זוג … זוג שאוהב, זוג שרב, זוג שנפרד וזוג שחוזר. אבל רק צד אחד בהם שב ונבגד… הוא לא יכול איתה ולא יכול בלעדיה היא מעשנת כבדה, הוא ספורטאי…היא ילדה רעה, הוא כולו תום ורגש.הוא מתגייס והיא בוגדת ….הוא נשבר כחרס, מתנפץ לרסיסים ואחר מדביק חזרה כל פעם מחדש.
עד שבפעם השלישית הלב החליט בשבילו שדי לו. לא יכל יותר, לא נשאר לו מקום היכן לאחסן את הכאב . קבס עלה והציף אותו סוף סוף קבס .והיא ..עכשיו היא רק רצתה אותו יותר… סוף סוף יותר…, הרבה יותר! רק עכשיו.
אז מאז הוא מזיין! רוצח.. דופק ובורח, מתחמק מאינטימיות , ממקש קרבה, מכבה את הלהבה ,לא מתמסר, לא בוער, אפילו לא גומר…נשים הם רק בשביל ל…זיין!! יאמר מאז, לאימו , לאחיותיו, לחבריו, יאמר בכל מקום יצעק לעולם, יחקוק בדם ואש ותימרות עשן ואלכוהול. סמבטיון של שיכר/ ויישמח לבב אנוש/ בדרך לשם /שאין בה אף פעם שום כאן..יספור קרקפות, יסמן וי על מטרות , יחפיץ על כל שעל מבלי דעת…
הוא …שגדל בכלל בבית של נשים. שאהבת אביו לאימו לא ידעה גבולות.. שלמה.. אבסולוטית…מכבדת, מ ו ח ל ט ת אחת ויחידה! .
כך ירוץ שנים.. ממקום למקום וממיטה למיטה, תמיד יספר…יחצין…ימית על עצמו קלון ובושה, ריק ואפור, חלול וערירי.. סתמי… ואפילו לא חרמני.
זה הכול בגללה! הכול בגללה יאמר לעצמו. בגללה ובגללן …אני ונשים זה כמו לקבוע מזוזה בסניף של מעדני מזרע.. זה להיות מכוון למישהו שהוא לא אני… זה להקשיב… או לקחת משכנתא.. אהבה היא כלא מרצון! יאמר גם למי שכלל לא מבקש לשמוע, בניסיון לשכנע את עצמו שהוא צודק, לא חכם, לא רגיש אבל צודק! (והוא בכלל הכי רגיש בעולם).
זה כרטיס הביקור שלו, תג זיהוי ללא תו תקן ,לא מבין שאת הדלת הזו שהוא ביקש לסגור כבר לא יוכל אחר כך לפתוח… מרוב הרגל מרוב שיתרגל שיסתגל.. שעם כל משפט (עלאק ) שנון כזה הוא רק מבריח את הדלת יותר ויותר… את הדלת ואת עצמו.
ואז…פתאום, לפני שלוש שנים היא הופיעה לפתע משום מקום… התארחה באיזו חוות בריאות באיזור התקשרה אליו: "היי אתה זוכר אותי…? אני כאן בניקוי רעלים … השגתי את הטלפון שלך, מקווה שזה בסדר .. מה אתה אומר שניפגש ? שנתנקה… שנסגור את הסיפור שלנו כמו שצריך.. עברו המון שנים.. הייתי חולה במחלה קשה ..עכשיו אני מחלימה נשואה באושר לגילי (שוב גילי) ויש לי בנות ומשפחה.. מה אתה אומר ?"
והוא… שוב קבס עלה והציף אותו לא נלחם בו לא התווכח איתו ניסה למלט איזו הסכמה ..בכל זאת עברו שנים…ש נ י ם !! ניסה ולא הצליח(לימדו אותו להקשיב לגוף)והגוף… נדרך והתכווץ, בחילה עלתה במעלה הגרון.. לא רוצה! לא מוכן! לא מסכים…אבוד לה .. ואולי בכלל אבוד לו…?אמר לה שיגיע ולא הגיע ..התייעץ עם חבר אמר לו החבר שזו דווקא הזדמנות … "לא רוצה הזדמנות כזו" השיב לו."אז למה אתה מתייעץ ?" שאל אותו חזרה "האמת…לא באמת יודע ..בכל זאת, מודה ועוזב ירוחם, ושבע נפל צדיק וגם קם"..
"אבל אלו רק משפטים..(השיב החבר) רק משפטים מה שחשוב זה מה אתה מרגיש ? אז מה אתה מרגיש"?
"בחילה …(ענה) רק בחילה במקום מחילה" .
